גאורג אברס
_(page_10_crop).jpg) | |
| לידה |
1 במרץ 1837 ברלין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
7 באוגוסט 1898 (בגיל 61) טוטצינג, הקיסרות הגרמנית |
| שם לידה |
Georg Moritz Ebers |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה, הרייך הגרמני |
| מקום קבורה |
בית הקברות הצפוני של מינכן |
| מקום מגורים |
ברלין, לייפציג, מינכן, ינה, קוטבוס, טוטצינג |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
1856–1898 (כ־42 שנים) |
| מקצוע | אגיפטולוג, ארכאולוג, מרצה באוניברסיטה, סופר ומשורר |
| מעסיק |
אוניברסיטת לייפציג, אוניברסיטת פרידריך שילר |
| בן או בת זוג |
Antonie Ebers (1865–?) |
| מספר צאצאים |
6 |
| חתימה |
 |
  | |
,_Papyros_Ebers,_1875_Wellcome_L0016592.jpg)
גאורג מוריץ אֶבֶּרס (Georg Moritz Ebers; 1 במרס 1838, ברלין, פרוסיה – 7 באוגוסט 1898, טוטצינג, בוואריה, גרמניה) היה אגיפטולוג וסופר גרמני, ממוצא יהודי.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאורג אברס נולד בברלין, למוריץ אפרים אֶבֶּרס, בנקאי אמיד ממוצא יהודי שהמיר את דתו לנצרות. גאורג אברס סיים לימודים תיכוניים ב-1857 בקוודלינבורג, הרחק מביתו. הוא למד משפטים באוניברסיטת גטינגן, אך בעקבות התעניינותו במצרים העתיקה, עבר לברלין ללמוד את שפות המזרח וארכאולוגיה. מורו לכתב חרטומים היה קארל ריכרד לפסיוס. אברס קיבל ב-1865 תואר דוקטור מאוניברסיטת פרידריך שילר ביֶנָה, על עבודתו "מחקרי השושלת העשרים ושש של פרעוני מצרים". ספרו המחקרי הראשון, "מצרים וספרי משה", נדפס ב-1867–1868. אברס הועסק ביֶנָה כמרצה וב-1868 הועלה לדרגת פרופסור-חבר לאגיפטולוגיה. ב-1870 עבר לאוניברסיטת לייפציג שבה קיבל ב-1875 קתדרה משלו. ב-1889 פרש לבקשתו לגמלאות בגלל בריאותו הרעועה. את שארית חייו בילה במינכן. גאורג אברס התקבל ב-1895 לאקדמיה למדעים של בוואריה (גר'), ובאותה שנה צורף כחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית. כמו כן היה חבר בחברה הסקסונית למדעים בלייפציג (גר') וחבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
פעילותו המדעית והספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתביו המדעיים של אברס עוסקים ברובם במצרים העתיקה. אברס ערך בשנים 1869/70 ו-1872/73 שני מסעות מחקר במצרים. במהלך המסע השני רכש את הפפירוסים הנקראים על שמו – "פפירוסי אברס" – מדריך רפואי מאמצע האלף השני לפנה"ס. ב-1875 פרסם אברס מהדורת פקסימיליה בת שני כרכים של דפי הפפירוס בצירוף מילון מונחים מפורט, בלטינית, שחיבר האגיפטולוג לודוויג שטרן (גר').[2] פפירוסי אברס תורגמו לגרמנית ב-1890, ובשנים הבאות תורגמו והוסברו בידי חוקרים אחרים שנחלקו בפירושיהם.[3] ב-1893, אחרי פרישתו, פרסם חיבור על דיוקנאות של מומיות, שנמצאו ב-1877 בנווה המדבר פיום (אנ'), נרכשו על ידי הסוחר הווינאי תאודור גרַף (Theodor Graf) והועמדו למכירה.[4]
אברס גרס שהאגיפטולוגיה חשובה להבנת התנ"ך. המשיך אותו בעמדה זאת, האגיפטולוג פלינדרס פיטרי. לעומת זאת, אדולף ארמן גרס שהקשר בין מצרים והתנ"ך הוא קטן.[5]
אברס שקד להנגיש את תחום עניינו לקהל הרחב. בשנים 1878–1879 פרסם שני כרכים מהודרים גדושי איורים של אתרים ונופים במצרים – "מצרים בתמונה ובמִלה".[6] מאות התחריטים שהובאו בספר, רובם הדפסי עץ, היו מבוססים על ציורים שביצעו אמנים נודעים, מהם שליוו את אברס במסעות למצרים. ב-1883–1884 ראו אור בעריכתו (בשיתוף חוקר המקרא הרמן גותה) כרכי "ארץ ישראל בתמונה ובמִלה, כולל חצי האי סיני וארץ גושן".[7] כרכים אלה התבססו על ספרי "ארץ ישראל הציורית" של צ'ארלס וילסון. הכתוּב המקורי באנגלית הועתק בתרגום חופשי לגרמנית, אך המתכונת המקורית לא שונתה וכללה את האיורים שבמהדורה המקורית, רובם מעשי ידיהם של הציירים האמריקאים הארי פן וג'ון ווּדווֹרד.[8] ב-1886 פרסם שני כרכים של "מורה דרך למצרים הישנה והחדשה".[9] ב-1885 ראו אור ספריו על מורו האגיפטולוג קארל ריכרד לפסיוס ועל ידידו הצייר לורנס אלמה-טדמה, שהתמחה באגיפטולוגיה כדי לדייק בציורי מצרים העתיקה.
אברס נודע ברומנים ההיסטוריים פרי עטו שזכו לקהל קוראים גדול ותורגמו לשפות רבות. הראשון בהם, שפורסם ב-1864, היה "בת פרעה",[1] ובהמשך ייחד אברס רומנים לתקופות הבאות בתולדות מצרים, כולל הכיבוש הרומי ותקופת הנצרות הקדומה. ב-1889 כתב רומן היסטורי בשם "יהושע" על יציאת מצרים. ברומנים אלה הסתמך אברס על הידע שנצבר בתגליות ארכאולוגיות, על התנ"ך ועל כתבים יוונים ורומים מהרודוטוס ועד פלוטרכוס. סוגה ספרותית זו, שכונתה בגרמנית "רומן פרופסורי" (Professorenroman), מתייחסת לסיפורת שיוצריה הם מלומדים.
אברס כתב גם רומנים שעלילותיהם קשורות בהיסטוריה של אירופה, בעיקר במאה ה-16, בהם "אשת ראש העיר" על אודות המצור על ליידן במרד ההולנדי, "גְרֶד" – על נירנברג של שלהי ימי הביניים, "ברברה בלומברג" – על אהובתו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בין היתר ייחד רומן לרדיפותיהם ולסבלם של היהודים – "מִלה, רק מִלה אחת".
ב-1893 פרסם אברס את תולדות חייו, "מילדות ועד בגרות".[10]
בשנים 1893–1897 קובצו כתביו בסדרה בת 32 כרכים, רובם ככולם תורגמו לשפות אחרות.
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעבודותיו של אברס הייתה השפעה רבה. המהדורות הראשונות של מדריכי בֶּדֶקֶר למצרים, מראשיתם ב-1877, הסתמכו על המידע שסיפק אברס והכילו מאמרים שלו. ספרי התנ"ך המצוירים שיצאו בראשית המאה ה-20 גם התבססו על עבודותיו של אברס.[11]
ברומנים ההיסטוריים ובספרי המדע הפופולרי שלו תרם אברס לקירוב הקהל הרחב באירופה לחקר המדעי של מצרים העתיקה. בכתיבת ספרו "בצאת ישראל ממצרים" הסתמך שמחה בן-ציון על "יהושע" של אברס כ"מקורו הראשון והעיקרי".[12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של גאורג אברס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי גאורג אברס בארכיון האינטרנט
- כתבי גאורג אברס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
גאורג אברס (1837-1898), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 הספר תורגם לעברית על ידי שלמה הרברג וראה אור ב-1928 בהוצאת "אמנות"; ב-1930 הופיע בעברית הספר "ורדה", שגם הוא נטוע במצרים העתיקה וגם הוא תורגם בידי הרברג והופק בהוצאת "אמנות"
- ^ מהדורת פפירוסי אברס: המהדורה הראשונה מ-1875 – כרך ראשון, כרך שני
- ^ הפפירוסים אצורים באוספי ספריית אוניברסיטת לייפציג שמימנה את רכישתם מתרומת מלך סקסוניה
- ^ חיבורו ראה אור בתרגום לאנגלית במקביל לפרסום בגרמנית, ככל הנראה לצורך תצוגה וקידום מכירות בארצות הברית; The Hellenic Portraits from the Fayum at Present in the Collection of Herr Graf
- ^ פרופיסור יהודה על השפעות מצריות בתנ"ך, המשקיף, 24 בנובמבר 1939
- ^ Ägypten in Bild und Wort
- ^ Palästina in Bild und Wort. Nebst der Sinaihalbinsel und Dem Lande Goshen
- ^ אברס וגותה תרגמו לגרמנית גם את ספרו של צ'ארלס וילסון מ-1865 – "ירושלים, העיר הקדושה" (Jerusalem, die Heilige Stadt)
- ^ Cicerone durch das alte und neue Aegypten
- ^ Die Geschichte meines Lebens. Vom Kind bis zum Manne
- ^ תנ"ך בציור ותמונות תנ"כיות, כתובים, 16 באוגוסט 1928
- ^ "בצאת ישראל ממצרים",הוצאת "אמנות", 1927